תיקון קיר לאחר רטיבות

קודם עוצרים את המים

הטעות הנפוצה ביותר בתיקון קיר אחרי רטיבות היא להתחיל מהסוף: לגרד, לשפכטל ולצבוע מבפנים, כשהמים עדיין נכנסים מבחוץ. אחרי חורף אחד הכול חוזר, ולפעמים במצב גרוע יותר, כי הצבע החדש לכד לחות בתוך הקיר. תיקון אמיתי מתחיל רק אחרי שמקור המים זוהה ונאטם. אם עוד לא עשיתם את זה, התחילו במדריך רטיבות בקיר חיצוני, שמסביר איך מאתרים את המקור.

כשהמקור הוא בחזית, האיטום נעשה מבחוץ, ובבניין רב־קומות הדרך היעילה לעשות זאת היא איטום קירות חיצוניים בסנפלינג. רק אחרי שהמים נעצרו מתחיל תהליך הייבוש, ורק אחריו מגיע תורו של הטיח.

המדריך הזה מתייחס לשני צדי הקיר: הצד החיצוני, שבו תיקון הטיח והאיטום מגינים על המבנה, והצד הפנימי, שבו התיקון מחזיר את הדירה למצב ראוי למגורים. העקרונות דומים, אבל החומרים שונים.

מחירים מקובלים

תיקון בצד הפנימי של הדירה נעשה בדרך כלל על ידי שיפוצניק או צבעי. התיקון בחזית, בגובה, מחייב צוות מוסמך לעבודה בגובה. אלה טווחי המחירים בשוק לעבודות החיצוניות, כולל מע"מ, והמחיר הסופי נקבע אחרי בדיקה בשטח:

בתיקונים קטנים, המחיר נקבע לרוב לפי ימי עבודה של צוות ולא לפי מ"ר, כי עיקר הזמן הולך על התקנת החבלים והעיגון. לכן כדאי לרכז כמה תיקונים באותה חזית לביקור אחד. שילוב תיקון הטיח עם צביעת בניינים בסנפלינג חוסך הגעה נוספת ונותן גמר אחיד. מחירים נוספים במחירון עבודות סנפלינג.

טעויות שחוזרות על עצמן

רוב התיקונים שנכשלים לא נכשלים בגלל חומר גרוע, אלא בגלל סדר עבודה שגוי או קיצורי דרך. ההשוואה הבאה מסכמת את ההבדל בין תיקון שמחזיק לבין תיקון שיחזור בחורף הבא:

טעות נוספת שכדאי להכיר היא תיקון "ממוקד מדי". כשרואים כתם אחד, נוטים לטפל רק בו. בפועל, אם הסיבה היא כשל של שכבת הגמר בחזית, יופיעו בקרוב כתמים נוספים בדירות סמוכות. בדיקה של החזית כולה בהזדמנות שבה הצוות כבר תלוי על החבלים עולה מעט יותר, וחוסכת קריאה נוספת בעוד שנה.